עלילות תומר ואמא בעיר הגדולה

קמתי בבוקר לצליליו הערבים של עודד מקיא את נשמתו :( וניסיתי לחזור לישון. אחרי שעה זה קרה שוב ואז גם תומר התחיל לצייץ והיה לי ברור ש- א) היום התחיל ו- ב) אין עודד, צריך למצוא דרך לבדר את תומר עוד יום שלם לבד.
אבל! זה יום העצמאות ולא חג דתי או שבת ולכן – יש אוטובוסים!!!
תוכנית פעולה התחילה להתגבש.
לקח עוד זמן עד שאירנתי את עצמי וצידה לדרך ואז עוד זמן שיכנוע להזיז את הקטנציק מהבית – בעשר וחצי היינו בחוץ ושמנו פעמינו לתחנת אוטובוס.

20110510-151514.jpg

צריך להבין שכל פעם שאנחנו עוברים ליד תחנת אוטובוס הילד מתעקש לשבת לחכות לו.
הפעם זה השתלם לו.
האוטובוס הגיע אחרי עשר דקות בערך, לא לפני סצינה שבה הגיע אוטובוס אחר ותומר כמעט עלה עליו בלעדי :-/
מזל שאין להם את אותו הצבע והצלחתי לשכנע אותו שהאוטובוס הירוק זה לא האוטובוס שלנו, אנחנו מחכים לכתום.

תומר בחר את המקום והתיישב ליד החלון:

20110510-151727.jpg

20110510-151738.jpg

20110510-151753.jpg

20110510-151804.jpg

נסענו איתו עד סוף הקו וירדנו בכרמלית. בלי שום כוונה ספציפית לקחתי את תומר להשקיף על הים בגן צארלס קלור

20110510-152009.jpg

תומר התביית על שקית במבה (כן, כן זה שוש, אז מה) של מישהי שם

20110510-152116.jpg

ואז הבנו שבעצם כולו מחכים למטס, אז נשארנו גם לחכות.

זה התחיל במשט של חיל הים:

20110510-152238.jpg
המשיך במטס אקרובטי:

20110510-152321.jpg20110510-152334.jpg
עוד הרבה סירות מפרש:

20110510-152414.jpg
ולבסוף חיל האויר:

20110510-152451.jpg 20110510-152458.jpg

בשלב הזה כבר מתתי משעמום וכאב לי התחת מלשבת שעה על סלע, אז הלכנו משם.

תומר, כהרגלו, התביית על עוד משפחה עם אוכל, שנורר פסטה:

20110510-152624.jpg
וקינח בענבים:

20110510-152715.jpg

משם כבר ניסיתי לכוון אותו חזרה הביתה, אבל לפני זה הוא עוד גרר אותי לבית קפה על הים (שלשמחתי הרבה השירות היה בו כל כך גרוע שתומר התייאש לפני שהגיע מלצר) ואז הופ – על הכתפיים חזרה לכרמלית. שם נצפה גן שעשועים עם חול (!) והתנחלנו שם איזה חצי שעה בעוד כל עם ישראל ממנגל מסביבנו

20110510-152958.jpg 20110510-153009.jpg

מחול אפשר להוציא את תומר רק על הידיים וכבר ראיתי את האוטובוס והתקרבנו אליו כש- אופס, עוד גן שעשועים

20110510-153116.jpg
ואני עומדת שם ורואה את האוטובוס בתחנה וחושבת לעצמי שעוד שניה הוא נוסע ונצטרך לחכות עשרים דקות לאוטובוס הבא, עד שהחלטתי שחייבים לנסות להגיע אליו בכל מקרה, הרמתי את תומר על הידיים ורצתי לאוטובוס לפני הוא ישים לב מה קורה.
מזל יש לי, והגענו בדיוק כשהנהג הגיע :) הוא הציע לתומר את המושב הקדמי ביותר , הצעה שתומר אימץ בשמחה רבה:

20110510-153357.jpg

למרות העייפות הוא הצליח להחזיק את עצמו במצב הזה:

20110510-153447.jpg
עד סוף רמת השרון ותחנה אחת לפני הבית הוא פשוט

20110510-153534.jpg
ובכך באו אל סופן עלילות תומר ואמא בעיר הגדולה. שנ״צ טוב שיהיה לכם וחג שמח

20110510-153642.jpg

This entry was posted in תומר and tagged , . Bookmark the permalink.

2 Responses to עלילות תומר ואמא בעיר הגדולה

  1. efrat ziv says:

    סחתיין עליך אמא משקיענית! והחלמה מהירה לעודד.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>