על אירוניה ודברים אחרים

רציתי בלוג. המון זמן רציתי בלוג. היו לי מיליון דברים שרציתי לחלוק עם העולם ורציתי לכתוב אותם בלי הגבלת מקום וצנזורה. פייסבוק וטוויטר לא הספיקו יותר.
רציתי שאני אוכל לעדכן בצ’יק ובלי בעיות, הורדתי את האפליקציה של וורדפרס לאיפון והיא ישבה וחיכה לי שם חודשים.
רציתי תמונות בבלוג, לתעד פרויקטי תפירה וסריגה, לתעד את תומר, את העולם.
רציתי.

ואז, יום אחד, לפני חודש וקצת פתחתי מחדש את הבלוג.
התלהבות רבה, כמה פוסטים בבום, המון תמונות בפוסט אחד, איזה כיף, איזה יופי.

עבר שבוע, עברו שבועיים וההתלהבות פחתה ועכשיו – עכשיו עוברים עלי שבועות עמוסים בכל טוב. מיליוני דברים שאני רוצה לחלוק עם העולם, מיליוני תמונות שאני רוצה לצלם ולשים בבלוג. חוויות ותיסכולים לרוב. והבלוג – עומד לבד. אני חושבת על לעדכן אותו בערך שלוש פעמים ביום ופתאום “לא בא לי”, מה אני אשב עכשיו ואכתוב, יש לי מיליון דברים לעשות, מיליון דברים להספיק, חוויות חדשות לחוות, תסכולים חדשים מולי.

אבל בשביל זה פתחתי בלוג, לא? אז זהו, שהאירוניה בבלוגים מכה בי שנית. כשמשעמם לי, אני רוצה בלוג, כי יש לי זמן לחשוב על כל הדברים שקורים בחיי ואני רוצה לעשות משהו. אבל כשיש דברים שקורים בחיי, אז אין זמן לבלוג. מצחיק.

ובכל זאת, אני לא אתן לבלוג הזה להתמסמס כדרכי הקודם – הוא לא יעלם! הוא לא יזנח לחסדי ההאקרים! הבוג הזה יעודכן גם אם זה יהיה אחת לשבוע.
אז אולי זה ירגיש קצת מלאכותי (מצד שני, אני לא באמת יודעת אם מישהו קורה את הבלוג חוץ ממני) אבל ישרת את מטרתו. לפחות בשבילי.

אז מה היה לנו השבוע? ושבוע שעבר? הא – זה יכתב בפוסטים הבאים (בתקווה ששבוע הבא לא יגיע לפני שאני אסיים לספר על השבוע הזה :-/)

 

This entry was posted in This blog. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>