סריגה זה תחביב חדש יחסית שלי. התחלתי לסרוג בינואר 2004 בזמן שעודד היה בחו"ל בענייני עבודה למשך כשלושה חודשים והחלטתי שהגיע זמן לתחביב חדש (אל תבינו לא נכון, עודד הוא לא תחביב...).

בכל אופן, באופן זמן, הייתי בצבא, פקידת לשכה משועממת וחסרת מעש. מתוך 10 השעות שהייתי אמורה להיות בלשכה (לפחות) "ביליתי" לפחות חצי בבהייה בקירות, או משהו בסגנון. אז החלטתי לנצל קצת יותר טוב את הזמן ובמהלך אחת מהפסקות הצהריים שלי, הלכתי לחנות צמר שנמצאת בפסג הוד בתל אביב וקניתי צמר וזוג מסרגות. המוכר שאל אותי אם אני יודעת לסרוג וכשעניתי לו "לא" הוא ניסה לשכנע אותי לקחת שיעורים אצל מישהי רוסיה שהוא מכיר. הבטחתי לו שאם אני לא אסתדר, אני אשקול את זה וחזרתי ללשכה.

כשנגמר לי מה לעשות בלשכה, התיישבתי לי בפינה שלי (שמקרה היתה באמצע המסדרון, אבל זה כבר סיפור אחר) הוצאתי את הצמר ואת המסרגות והתחלתי לנסות. ידעתי שזה קשור איכשהו ללולאות וניסיתי כל מיני קומבינציות שונות להחזיק את המסרגות ואת הצמר עד שפתאום השחלתי לולאה בתוך לולאה וזה נראה מאוד הגיוני.

יש! אני יודעת לסרוג!

את שארית היום העברתי בלסרוג שורה ימין ועוד שורה ימין ועוד שורה ימין בצורה עקומה להחריד. אני כבר לא זוכרת כמה עיניים הפלתי, אבל היו לא מעט ובכל זאת המשכתי. את הצעיף שיצא בסוף (שעבר כמה גלגולי צבעים) נתתי לחברה שלי שני.

בערך באותו זמן נזכרתי שראיתי פעם אצל ההורים שלי חוברות ישנות של עבודת יד. אחרי פשפוש קצר למדי מצאתי 15 חוברות, עם הסברים על סריגה בשתי מסרגות, מסגרה אחת, רקמה, תפירה ועוד.

מאז ועד היום סיימתי עוד כמה צעיפים (כולם ניתנו כמתנות), תיק עם אפליקציה של ברווז (למתכנתים מבינכם, אפליקציות רקמה היו כאן קודם) וסוודר עקום.

עכשיו, עם האתר החדש, החלטתי שאין מספיק מקורות מידע בעברית באינטרנט לאלו מאיתנו שרוצים לסרוג, ועל כן לקחתי על עצמי משימה - לפתח את עמוד הסריגה של האתר כך שהוא יהווה מקור מידע מקיף בעברית לכל מי שמעוניין לסרוג.