מסתבר שעדיין יש לי בלוג

במהלך השנים תיחזקתי בלוג כמה פעמים.
בשנים האחרונות עודד מתלונן לי שהוא צריך להעביר את כל האתרים שלנו שרתים ועכשיו הבטחתי לו שנעביר את שלי ואז נתקלתי בבלוג הזה, ששכחתי לגמרי מקיומו והייתי בטוחה שהאחרון שהיה לי הוא זה שבניתי בעצמי לפני כמעט 15 שנה.

ובכן, מסתבר שהיה גם את זה ולא רק שהוא קיים, אלא שכתבתי בו לא מעט. משעשע.

מעניין אם עכשיו כשאני יודעת שהוא קיים אני אחזור לכתוב בו שוב, אולי עכשיו עם הקורונה וכמה פרויקטים גרנדיוזים זה יהיה נחמד וגם אולי להתקל בו שוב עוד חמש שנים ולראות דוגמית של מי שהייתי עכשיו יהיה מעניין.

תקציר הפרקים הקודמים שלא נכתב עליהם דבר בפורמט בלוגי (אם כי הרבה בפייסבוק ואולי לא כדאי לסמוך על פייסבוק כל כך):
תומר כבר בן 12 (שלשום, אלוהים)
יוני כבר בן 8.5

בשנה האחרונה כל העולם מתמודד עם מגיפת הקורונה, אני עובדת מהבית כבר ממרץ כמו כולם.

שני הילדים מאובחנים רשמית עם הפרעת קשב וההתמודדת החברתית, רגשית, לימודית לא נגמרת.

בשנה האחרונה התחלתי לאפות יותר, עליתי המון במשקל, נדחקתי לפינה בסלון ועל כן בקרוב אנחנו מתחילים לבנות לי חדר חדש באמצע הסלון.

אנחנו רמתשרונים כבר חמש שנים בדירה משלנו ודי נמאס לי מהדירה הזו, אבל יש חברים טובים כבר בשכונה ונראה שכן התמקמנו סופית.

אני כבר ארבע וחצי שנים עובדת בחברת סייסנס ונראה לי שזה זהו, סוף התקציב

הא ועכשיו אני ג’ינג’ית

נתראה