אולי זה יהיה היום?

אם כן זה יהיה ממש נחמד

אולי

Posted in me, ג׳וני2 | Leave a comment

כמה רעיונות לשמלות וחצאיות שאני רוצה לעשות

היום אני ביום 39+1 והילדון אמור לצאת בכל רגע. בינתיים אני משתגעת משעמום. מתחשק לי לתפור, אבל המוזה לא ממש שם. מתחשק לי להכין כל מיני דברים שיתאימו לי לאחרי ההריון, אבל הייתי רוצה למדוד אותם ואני עוד לא יכולה, אז יצא לי קצת החשק.
אז בינתיים, בשביל המוזה העתידית – מספר קישורים לדברים שהייתי רוצה לנסות או לגנוב מהם רעיונות.

http://bios.weddingbee.com/pics/121250/twist-wrap-dress.jpg

http://dress.moyoao.com/blue-wrap-dresses/

http://www.wagtailsdancewear.co.uk/skirts.php

http://chestofbooks.com/business/clothing/Women-Design-Construction/To-Draft-Skirt.html

http://greeniedressesforless.blogspot.com/2011/01/easy-skirt-patterns-longer-length.html

http://wkdesigner.wordpress.com/2007/08/22/3-in-1-skirt-pattern/3-in1-skirt-pattern/

http://wkdesigner.wordpress.com/2007/08/25/the-bouffant-skirt/

Posted in crafts | Tagged , , | Leave a comment

עוד ניסיונות תפירה והצורך בללמוד לצלם את עצמי

אני ממשיכה עם ניסיונות התפירה שלי, אבל לצערי כמעט בלי תמונות חדשות – אני  ממש גרועה בלצלם ועודד לא ממש משתף פעולה עם לצלם אותי, למרות שהוא ממש טוב בזה.

מתישהו בקרוב אני אתפוס אותו בכח ואכריח אותו לעשות לי בוק.

בינתיים, קצת עידכוניים מילוליים.

אז חולצות מעטפת הריוניות וחולצות עם צאוורון נוזל (כזה מקדימה) אני כבר יודעת לעשות ממש טוב. האתגר הבא שמשגע אותי זה חולצות קולר, שאני נורא אוהבת, אבל אני לא מצליחה לגזור את הקולר בצורה טובה וזה משגע אותי.
החלטתי לעשות יותר שמלות/טוניקות שישמשו אותי גם אחרי הלידה, כי אני לא יודעת כמה יצא לי בכלל ללבוש את הכל עד ללידה ויש לי מיליון רעיונות על בגדים לאחרי, אבל אין לי מושג מה תהיה הגזרה שלי אחר כך וגם צריך להתחשב בהנקה והכל, אז זה קצת מתסכל.

בינתיים, אני גם עובדת על שמלה לאחיינית שלי, ואני לא מרוצה ממנה בכלל – אני רוצה לסיים אותה כבר ולראות אם בכלל עשיתי אותה במידה הנכונה. אחרי זה נראה לי שאני אחזור לתפור דברים רק לי ולתומר – פשוט הרבה יותר קל למדוד ולתקן. נראה

מקווה להעלות תמונות בקרוב
לילה טוב

Posted in crafts | Tagged , , , , | Leave a comment

עוד חודש

אולי טיפה יותר.
אני בשבוע 34+5 , שזה שבוע 35, שזה משאיר לי חמישה שבועות ועודף עד לתאריך לידה המשוער ואתמול הייתי במיון.
ההריון הזה לא עושה לי טוב – מצד אחד, כולם אומרים לי שאני נראית נהדר, שמתאים לי נורא ובסך הכל אני כן מתפקדת ועוד מתפעלת ילדון אקסטרה אקטיבי בן 3. מצד שני, החודשים הראשונים היו סיוט, לא קל לי עם תומר בכלל ועכשיו הבאתי את עצמי סופית למצב לא טוב.
תומר חולה כבר איזה חודש, הוא מדלג מדלקת לדלקת ועכשיו לאיזה וירוס מעצבן. חודש של לטפל בו ולהיות איתו וללכת לעבודה ולדאוג לבית ועודד אפילו היה בחו”ל בזמן הזה והכל היה בסדר, אבל הגוף שלי אוהב אותי, אז ברגע שניתנה לו הזדמנות של “חופש” השבוע – הוא החליט שדי, נמאס ונדבק.
יום שני לא יכלתי לתפקד בכלל, צמרמורות וחום וכיף כללי (וגם בעל מאוד תומך שהחליט שאני עושה דווקא כדי להרוס לו את היום הולדת), אתמול התחילה בחילה נוראית וכאבי בטן. עד שעודד החליט ש”די, הולכים למיון”.
ניסינו לדבר עם המוקד אחיות וללכת לרופא, אבל מסתבר שאין רופאים בחול המועד, אז לפחות קיבלנו הפניה (שחסכה לנו 750 ש”ח) ושמנו פעמינו לבלינסון.
המוניטור הראה את מה שפחדנו ממנו – צירים, אבל לשמחתנו אחרי שני ליטר אינפוזיה הם די נעלמו, הבדיקות היו תקינות ונשלחנו חזרה הביתה, אחרי חמש שעות, כשאני מתחילה להרגיש שוב כמו בן אדם.

אני לא לגמרי יודעת איך להגיב לכל זה, אני לא בן אדם רגוע ושלו, אני אוהבת להיות אקטיבית ואני אוהבת לעשות דברים ואני לא יכולה לעמוד בפני תומר, אבל כנראה שצריך תמרורי אזהרה לפעמים וכל הריון אני צריכה לקבל אחד. אז נשאר עוד חודש ואת החודש הזה אני אקח הרבה יותר באיזי (אמרה ותכננה להתחיל לסדר את הבית עוד חמש דקות).

בינתיים עודד ואני התחלנו לעבור על שמות ולעשות רשימות של “אולי”, “אולי-אולי” ו”אין מצב”. אם מישהו בכלל קורא את מה שאני כותבת כאן – הצעות יתקבלו בברכה. החלטה סופית תנתן רק אחרי שהילדון יהיה בחוץ ויצרח קצת :)

Posted in me, ג׳וני2 | Leave a comment

פסח ואובססיית הקינון שלי

אז אנחנו קוראים בבית לקטנצ’יק שבדרך “מוצ’קי”. ככה אני קוראת לתומר ותומר החליט שככה גם קוראים לקטן. הוא “מוצ’קי גדול” ואח שלו הוא “מו’צקי קטן” :) חמוד.

פסח לקראתנו ולי יש עוד בערך 6 שבועות של לסחוב את מוצ’קי הקטן וזה בדיוק הזמן להתחיל לארגן את הבית לקראת השינויים הצפויים. אף פעם לא האמתי בעין הרע ואמונות טפלות, אז מבחינתי הכל צריך להיות מתוקתק לפני שהילדון מגיע הביתה – אין לי כח להתחיל לארגן דברים אחרי ואני לא לגמרי סומכת על עודד שיעשה את כל זה לבד.

מכיון שיש לנו שבוע+ להיות בבית כולנו ביחד, ולמצוא דברים להעסיק את תומר שבוע שלם הולך להיות מאתגר. הצאתי שנקדיש איזה יום-יומיים לסידור מחדש של החדר שינה שלו ונהפוך אותו לחדר שינה שלהם.
התכנון הוא כזה -
להכין ולתלות וילון (אני משחקת עם הרעיון של וילון סופרמן לאור האובססיה של תומר איתו)
לקשט את החדר בציורים ומדבקות
לתלות עוד מדפים בחדר ארונות
להרכיב את המיטת תינוק ואת הארון/שידת החתלה החדשה
לתלות תמונות חדשות בחדר
לארגן מחדש את החדר משחקים עם כל הדברים שהוצאנו מהחדר שינה
לפרוק את בגדי התינוקות מהארגזים – להתחיל לכבס אותם ולמקם אותם במקומם העתידי

אני צופה הרבה לכלוך, רעש וכיף ואז ישאר לנו רק חודש לחכות בסבלנות שמוצ’קי יחליט שהוא מוכן ויצטרף אלינו.

Posted in Family life, ג׳וני2, הדירה, תומר | Leave a comment

ניסיון מיחזור גופיה 2 ועוד ענייני תפירה

היום נשארתי רוב היום בבית כי תומר חולה וכבר כמה ימים שאני רוצה להמשיך בניסיונות התפירה – אז החלטתי להתקדם עוד קצת.
אחרי שהניסיון הקודם הוכתר כהצלחה ולמדתי מה זה תפר השכבה, לניסיונות הבאים בחרתי בשני אילתורים על גזרות קיימות + גזרה של שמלת מעטפת כמו ילדה טובה לפי ההוראות.
גופיה מס׳2 – מיחזור
אותו בד נקודות מהפוסט הקודם. אותה גופיית בסיס, בצבע כתום הפעם.
אלתור גזרה – מעטפת עם קולר+גב ולא כתפיות.
ככה זה נראה גזור:

20120319-183839.jpg
וככה זה אמור להראות בסוף מקדימה:

20120319-183915.jpg
החלק בגב אמור לכלול לולאה שהקולר יעבור דרכו. יש לי שמלה כזאת קנויה ומעניין אותי אם אני אצליח לשחזר.
גופיה מס׳ 3, מהראש, בערך
מדובר על גופיה עם מחשוף נוזלי, עשיתי משהו דומה לפני שנה:

20120319-185257.jpg שלא הייתי מאוד מרוצה ממנו. כשפירקתי בשביל להבין איך לתקן רק איבדתי את החשק עוד.
מצד שני, בערך באותה תקופה קניתי בד טריקו נוזלי קצת שקוף בצבע ירוק ודמיינתי אותו הופך לכזאת חולצה.
עכשיו, עם קצת יותר ניסיון, החלטתי לנסות שוב.
זה החלקים גזורים:

20120319-185742.jpg
כל הבדים כפולים, גם בשביל קו תפר יפה וגם כי הבד די שקוף. הפרדתי בין החלק של החזה לחלק של הבטן, כי אני מתכננת להשתמש בזה בזמן ההריון, אז רציתי יותר גמישות בחלק התחתון. ועשיתי את החלק של הבטן בשני אורכי בד בשביל שיהיה קצת יותר מתנפנף וזורם ופחות נוקשה.

שמלה 2 (אני עדיין חייבת על השמלה מפורים), שמלת מעטפת
20120319-190326.jpgאני לא אשים תמונה של הבדים כי זה המון בד. משהו כמו שני מטר בד כמעט, אז הנה תמונה מהעיתון על איך זה אמור להראות מוכן:

20120319-190253.jpg

השתמשתי בבד ג׳רזי בורדו שאני מאוד אוהבת ואני מקווה שיהיה לי כח לסיים אותה כבר היום בשביל אולי ללבוש אותה מחר.



 

 

בין לבין, תומר דפדף לי בעיתון והחליט שאני צריכה לתפור לאחיינית שלי, דפי, שמלה. הוא בחר את הדוגמה לגמרי לבד ואני נשלחתי לברר את המידה שלה, לקנות בדים וכמובן לתפור. מכיון שצריך כותנה ולא טריקו אז זה יחכה עד הסופ״ש, אבל בינתיים – זאת השמלה המבוקשת:

20120319-190645.jpg
מקווה להעלות תמונות של פרוייקטים מוגמרים בקרוב 

Posted in crafts | Tagged , , , , , | Leave a comment

ניסיונות מחזור גופיה – 1

טוב, אז החלטתי שהגיע הזמן לתעד קצת ענייני מלאכה. יש לי איזה שלושה פוסטרים בקנה על נושאי פורים, אבל בינתיים פרויקט חדש – הפיכת גופיה שלא כל כך נוחה לי לגופית הריון.
נתחיל עם גופיה, די חמודה, שאני לא לובשת אף פעם כי הכתפיות שלה מציקות (וגם כי אני נראית בה בהריון גם כשאני לא):

20120317-173242.jpg

נפריד את החלק העליון מהתחתון:

20120317-173610.jpg
החלק העליון יעבור לארגז השאריות. נמשיך עם התחתון.
בתוך חלק עליון חדש בחרתי בד טריקו ממש נעים ואביבי, שהנקודות בו מתאימות בצבע לירוק של הגופיה

20120317-173751.jpg קניתי ממנו שארית ואם הוא יהיה מוצלח אז אני אקנה עוד :)

החלטתי לנסות את הגזרה של החולצת מעטפת שקניתי, כי יש לי הרגשה שהיא תשמש אותי עוד רבות הקיץ

20120317-175406.jpg
עכשיו הכל גזור ומוכן לתפירה:

20120317-182404.jpg

ומוכן:

20120317-192505.jpg

20120317-192520.jpg

20120317-192629.jpg

20120317-192710.jpg

אני מרוצה :)

Posted in crafts | Tagged , , , , | Leave a comment

פורים, תפירה וקצת סריגה

פורים הוא החג שלי.
אין בזה בכלל ספק.
אני כל כך אוהבת תחפושות ולתפור דברים שכל שנה הציפיה לפורים רק מתעצמת.

השנה תומר גם נכנס להתלהבות ודרש תחפושת של סופרמן
בהתחשב בזה שסופרמן לא כזה חזק בארץ ושתחפושות קנויות זה בדרך כלל לא שווה את הכסף, החלטתי שאני אכין לו בעצמי.

חוץ מזה שאני צריכה למצוא לעצמי תחפושת שתכלול ואף תדגיש את ההריון – החלטתי על  להיות 60′s housewife
עם הכוס מרטיני והסיגריה (המזויפת) ביד.
כל זה דורש לא מעט תפירה. 

הסופרמן של תומר יהיה מבוסס על בגדי יום-יום שלו מבחינת גזרה, כדי שיהיה לו נוח וגם כדי שיהיה לי קל לתפור. אני אתחיל לעבוד עליה מחר ואפרסם תמונות מהתהליך.
התחפושת שלי קצת יותר מורכבת, ובמקרה מצאתי גזרה בול מתאימה במגזין גזרה עולמית

קניתי את המגזין ובד מתאים (ירוק) ועכשיו נשאר לי לגזור ולתפור אותה.
הבעיה – אני לא כל כך רגילה לעבוד לפי גזרה. לצורך כך עשיתי קצת חיפושים על איך מעתיקים גזרה לבד ומצאתי את ההדרכה הנהדרת הזאת למתחילים בתפירה:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1392235
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1488748
והחלק הרלוונטי לי:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1488586&skip=1

נראה איך ילך.

בינתיים, בהשראת פורים, החלטתי שאני סורגת לתומר אפודת פיראטים. הוא התלהב וכבר כמה שבועות שהוא שואל בלי הפסקה מתי האפודה תהיה מוכנה.
אתמול סיימתי אותה,  לשמחתו הרבה, אבל היום בבוקר הוא חזר להתעקש על סווטשירט של סופרמן והאפודה נזנחה בצד.
אז בינתיים – קצת תמונות שלה:
Posted in crafts, me, תומר | Tagged , , , | Leave a comment

תומר ושמות משפחה

מי שמכיר אותי יודע שבחרתי לא לשנות את שם המשפחה שלי, אני אוהבת אותו ואני לא מוצאת סיבה לשנות משהו אחד שאני אוהבת רק כי שיניתי משהו אחר.

אז אחרי שהתחתנו זה לא היה כזה מיוחד ואז התחלנו לדבר על ילדים וכולם אמרו לי “בסוף את גם תשני את השם” ו”זה סתם יבלבל את הילד” ועוד מטעמים. התעלמתי.

נולד תומר ולא שיניתי את השם, גדל הילד והתחיל לדבר ולשאול שאלות ולא שיניתי את השם, שאל איך קוראים לאמא ולאבא ואמרנו לו ובהתחלה הוא התעקש לקרוא לי “לי שרונה” כגרסא הנשית של שרון :)
עוד קצת התעקשויות והילד קיבל את העובדה שבעוד שהוא תומר שרון ואבא הוא עודד שרון, אמא היא לי עדן ובזה חשבתי שזה נגמר. עד השיחה הזו בשבוע שעבר:

אני: תומר, איך קוראים לך?
תומר: תומר שרון
אני: ואיך קוראים לאבא?
תומר: אבא דושי שרון
אני: ואיך קוראים לסבא?
תומר: סבא יוסי שרון
אני: ואיך קוראים לאמא?
תומר: אמא ליקוש עדן
אני: איך לסבתא?
תומר: סבתא רותי עדן
אני: איך לסבתא אירית?
תומר: סבתא אירית עדן
אני: מה?!?!
תומר: סבתא אירית עדן
אני: תומר, לסבתא קוראים גם שרון
תומר: לא! קוראים לה עדן
אני: למה?
תומר: כי עדן זה לאישות

ועל זה נאמר – הגיון של ילדים :)

Posted in Family life, me, תומר | Leave a comment

מחשבות על “חופשת” לידה

בימים האחרונים מסתובבת ברשת עצומה להארכת חופשת הלידה בארץ לשנה שלמה.
אני חייבת לציין שלא התעמקתי בכל הטקסט שכתוב שם (בין השאר כי לקרוא את כל האפור על לבן הצפוף הזה עושה לי אנטי), אבל בהתחשב בעובדה שמצבי הנוכחי זה נושא רלוונטי, אני לא יכולה שלא להתייחס.
אז ככה – דבר ראשון גיליתי ש”האריכו” את חופש הלידה הנוכחית ל26 שבועות – למה במרחאות? כי לא באמת האריכו, אלא עיגנו בחוק כמה זכויות שיש לנשים שרוצים להאריך את חופשת הלידה מעבר ל14 שבועות שמשולמים להן.
אני מכירה נשים רבות שבחרו להאריך את חופשת הלידה שלהן לחצי שנה, בלי קשר לתיקון הנוכחי לחוק,  ואם עם תומר הרגשתי שאני חייבת לברוח מהבית כמה שיותר מהר ולחזור לאיזשהו סוג של שגרה, הפעם אני לחלוטין מבינה את הצורך ביותר משלושה וחצי חודשים. אז עצם העובדה שהתקופה הזו מוכרת עכשיו לצרכי וותק והפרשות של המעסיק לתגמולים השונים זה נהדר – זה אמנם לא משכורת, אבל זה בכל זאת כסף (שיכול להגיע גם לאלפי שקלים). מצד שני – זה לא באמת פתרון, כי בסופו של דבר – על מנת לתת את הטיפול המיטבי לעצמן ולמשפחתן אותן נשים (ואני כנראה יהיה בהן) סופגות הפסד משכורת של חודשיים.

זה טריק נחמד – מאריכים את הזכאות, מעמיסים על המעסיק עוד הוצאות, אבל המדינה לא צריכה להוציא אפילו שקל נוסף. טריק נחמד ומלוכלך קמעה.

מצד שני, באים/ות יוצרי העצומה שלמעלה ואומרים – תאריכו את החופשה לשנה, בעודם משווים לדנמרק, שוודיה והולנד – מדינות שאחוז הילודה בהן משמעותית קטן יותר מישראל ועל כן הסיכוי שאשה תצא ליותר מחופשת לידה אחת נמוך יותר. ולפי דעתי בארץ זה לא יעבור ולא יעבוד.
בישראל שיעור הילודה הוא הגבוה באירופה ועומד על ממוצע של 2.4 ילדים למשפחה (כשאצל החילונים זה פחות והדתיים זה יותר) , בנוסף – המנטליות בשוק העבודה שלנו היא “למה לי” – ואפילו אם חוקית זה אסור, אני צנצנת אם כשהם מראיינים אישה צעירה לקראת גיל חתונה/ילדים, לא עובר לחלק גדול מהמעסיקים בראש -”אבל היא בטח תכנס להריון ותעלם לי לכמה חודשים”.
בנוסף, מנקודת המבט שלי – בשנה כל כך הרבה דברים יכולים לקרות ולהשתנות ואין מי שיבטיח לי שמקום העבודה והתפקיד שעזבתי יהיו זהים לאלו שאני חוזרת אליהם לאחר שנה (גם אם על הניר הם בדיוק אותו דבר, כמתחייב בחוק) מה גם שאני לא בטוחה שהיכולת שלי לעבודה תהיה זהה לאחר שנה בבית שבה לא תרגלתי אף אחת ממיומנויות העבודה שלי.

אז שלושה וחצי חודשים זה מעט מדי לכל הדעות, ושנה זה פשוט יותר מדי. מבחינתי אידיאלית חצי שנה חופשת לידה – בתשלום.
המעסיקים כבר ערוכים להתמודד עם כזו העדרות, במיוחד לאור התיקון האחרון ולנשים מגיע לקבל פיצוי כספי על מלוא התקופה, כי מי כמונו יודע ש”חופשה” זה לא ושהנזק שנגרם לאישה מבחינת התקדמות בקרירה קיים ודורש התייחסות.

אולי אם מארגנות העצומה היו שואפות למטרה קצת פחות גבוהה, שתייצר קצת פחות אנטי, הן היו מקבלות הענות גבוהה יותר – גם מציבור הנשים וגם מציבור הגברים, שרבים מהם הם אבות ולכן נושא חופשת הלידה נוגע גם להם – נפשית ובארנק.

Posted in Family life, me | Leave a comment