אז היום לקחתי את תומר אחר הצהריים איתי למשרד. הוא אוהב לבוא איתי לעבודה, כל כך אוהב שבבוקר הוא מסרב ללכת לגן ורוצה להיות איתי בעבודה. חמוד.
אז הגענו בחמש והוא היה מתוק כהרגלו, התביית ישר על הלוח המחיק והטושים וגם על שאר שלל הצעצועים שיש לי שם והיה כיף.
הוא אפילו ביקש לשרותים והתאפק (!!!) עד שהלכתי איתו חצי חברה לשירותים.
ופתאום, בסביבות שבע, כשאני הייתי מוכנה להתחיל להתארגן הביתה, השארתי אותו כמה דקות לשחק עם הפופים וכשחזרתי ראיתי את זה:
חמוד!!!
אז השארתי אותו לישון והמשכתי לעבוד, עם הספק די סבבה סך הכל.
בתשע הוא התגלגל מהפוף והתעורר, אז כבר התקפלנו הביתה והחלטתי לקחת אותו על הידיים לאוטו, שיתפנק ומה גילו ידי? שהילד חם! עד שהגענו לאוטו הידיים שלי כבר רתחו ממנו ובבית מדדנו חום – בקטנה, 37.8 :-/
אז הילדון חולה והסופ״ש הולך להיות כיף, כיף, כיף… אני מקווה שיעבור לו עד מחר ושזה רק וירוסון קטן, מסכן שלי.
אז בינתיים, החלטתי לנצל את הערב ולהמשיך לחסל את ערימת התפירה שלי.
כחלק ממאמץ האריזה, אני לא מתחילה פרוייקטים חדשים, אלא מחסלת פרויקטים מותחלים. ואחרי סופ״ש הבא, גם אלא יארזו וחסל סדר תפירה עד הדירה החדשה 🙁
ובכל אופן, החלטתי שמגיע לילדון להתפנק במכנסיים חדשים (הוא מאוד אוהב כשאני תופרת לו דברים), לשם כך נבחרו שתי טישירטס – אחת כתומה, מכוערת של דיסקונט מלפני שנים, שיש לי כי הייתי צריכה קצת בד כתום למשהו, אז היא כבר היתה גזורה ושניה, חולצה שקיבלנו מתנה מחברים שתיים בדיוק אותו דבר ועודד גם ככה לא כל כך לובש אותה.
אז החולצה הכתומה קיבלה כיסים מהחולצה הטורקיז וגומי תפור גם כן בטורקיז.
תפרתי את הגומי גבוה מדי ועכשיו אני מנסה לאלתר איזה תיקון עם דבק ושטויות כדי שאני לא אצטרך לגזור אותו :-/
עם הטורקיז התפרעתי קצת יותר, היתה לה דוגמה עם הרבה פוטנציאל, אבל בסידור הכי באנלי ביקום:
אז כשגזרתי את הגזרה השתדלתי לא לגזור אף אלמנט ואז פרקתי את האלמנטים השונים והדבקתי אותם על המכנסיים בצורה הרבה יותר מוצלחת (לטעמי לפחות):
זהו, אז עכשיו צריך לחכות שהדבק יתייבש ולסדר את הגומי ולתומר יהיו שני זוגות מכנסיים חדשים לשפר את המצברוח 🙂
לילה טוב