היום יצאתי לטיול בצהרים בנחלת בנימין.
הייתי צריכה לקנות בדים לכורסה של אמא שלי שהיא מרפדת ונותנת לי ובגלל שזה צריך להיות לפני ראש השנה, זה היה חייב להיות היום.
אז לקחתי הפסקת צהרים ארוכה ונסעתי לנחלת.
עד שמצאתי חניה היה כמובן כיף גדול (NOT) ובסוף חניתי ליד שוק הכרמל למטה, בכרמלית
אז זכיתי גם לסיור קצר בשוק, שהיה אקסטרה רועש, אבל מלא בדברים מעניינים.
נחלת בנימין היתה שקטה, אמצע היום באמצע השבוע – מעט אנשים ורגוע.
בפינה של הרחוק מהשוק היתה חנות עם בדים צבעוניים ויפים – קשי טקסטיל – אז נכנסתי לראות. איזה מגוון, איזה צבעים ודוגמאות – הייתי קונה את כל החנות אם הייתי חושבת שיש סיכוי שאני אעדה עם זה משהו.
בסוף לא הצלחתי להחליט והלכתי לחנות אחרת שאני יודעת שיש בה בדי ריפוד, לא היה שם משהו מיוחד והדוגמא היחידה ששלחתי לעודד קיבלה את התגובה “אוי, פיכסה” – ירדתי מזה.
"אוי, פיכסה"
החנות הבא היתה חנות שאני נכנסת אליה המון, אבל עוד לא קניתי כלום. יש להם בדים מהממים לילדים ואני כל פעם מפנטזת על לעשות משהו לתומר מהר, אבל לא יכולה להחליט מה ומאיזה בד.
היו שם כמה בדים יפים עם פרחים, אבל אחרי שצילמתי הבנתי כבר לבד שלעודד זה לא ממש ידבר
אז חזרתי לחנות הראשונה ושם בהיתי עוד קצת בבדים עד שהחלטתי שאולי נלך על חלק.
לבסוף נבחרו בד קורדרוי טורקיז לכורסה וקורדרוי כתום לכריות
הבחירה הסופית
בדרך קניתי שם גם כמה שאריות בדים שלא יכולתי להתאפק, אבל שכחתי לצלם אותם והם עכשיו לא לידי. ובדרך חזרה לאוטו גם קניתי בשוק זוג נרות בצורת תפוחי עץ – לקשט את שולחן ראש השנה
עכשיו צריך לתת את הכורסה לרפד, לחכות שבוע ולצלם את התוצאה הסופית 🙂