אחייניות, אחייניות

לפני שבוע בדיוק נולדה לי ולעודד אחיינית חדשה בשם איה.
עד כה ראיתי אותה רק פעמיים ובשתיהן היא ישנה ועוד לא החזקנו אותה, כולי סקרנות…
איה נולדה ב23 לספטמבר – חולקת יום הולדת עם אמא שלי. אתמול היה יום הולדת לאחיינית השניה שלי – דפי, שחולקת את התאריך עם יום השנה שלי ושל עודד (12 שנים!!!)
לכבוד כל חגיגות ימי ההולדת וגם לכבוד זה שתומר היה אצל ההורים של עודד אתמול – ישבתי לתפור.

יש כבר רעיון שאני משחקת איתו חצי שנה – לתפור משטח החתלה נייד עם כיסים לדברים הרלוונטיים – אבל עם כל המעבר דירה לא הגעתי אליו. http://pickupsomecreativity.blogspot.com/2010/02/pottery-barn-kids-style-changing-pad.html
לפני שבוע וחצי, בטיול לנחלת בנימין, ראיתי את הבד המושלם – כותנה דקה, לבנה, עם עדינים של פרפרים ופרחים – ורודים וכתומים. לא יותר מדי צועק “אני בת!”, לא כבד מדי – בדיוק מה שרציתי.
החלטתי על הדרך שאני אעשה סט – משטח החתלה ומגן שמש לעגלה (מכירים את כל עניין החיתול שתלוי על הקשת של האמבטיה – שתמיד נופל ועף בצדדים).

את הגזירה גזרתי שבת שעברה – אבל לשבת לתפור יצא לי רק אתמול.
:ההוראות מאוד פשוטות
– לקחתי חיתול בד וסימנתי לפיו את הגודל של הבד והמגבת
– גזרתי ריבוע זהה בגודל מהכותנה וממגבת
– לקחתי טיטול ושפופרת של בייבי פסטה וגזרתי שני ריבועים קצת יותר גדולים מהם
– הוספתי עוד ריבוע קטן בשביל תא – אפשר לעשות באיזה גודל שרוצים
– סרט אלכסון לגימור בסוף החלטתי לא לעשות, קצת מעצלנות וקצת כי אני אוהבת את הגימור של המכונת אוברלוק, אבל אם אין מכונת אובלוק אז כדאי לעשות גם גימור עם סרט אלכסון

כמו שאמרתי, גם לאחיינית הגדולה יש יום הולדת, היא בת שש ושבוע שלם שברתי את הראש מה להביא לה, יש לה באמת הכל – מיליון בגדים (יותר ממני אני בטוחה), מיליון צעצועים, אין לי מושג אם יש לה תחביבים – אז מה עושים?
אבל אז נזכרתי שכשמביאים משהו עשוי אישית, אז הוא יכול להיות הרבה יותר קטן וממוקד – כי מה שבאמת מביאים זה את תשומת הלב.
אז מה לעשות?
בכל זאת מדובר בילדה מאוד ילדתית (אוהבת ורוד ושמלות ותכשיטים), אז ישבתי לגזור חצאית מהבד קורדרוי הכתום שקניתי בשביל הכריות של הסלון.
לא ממש הייתי בטוחה מה המידה שלה – אז אלתרתי וניחשתי והחלטתי שכדי להיות בטוחה נשים חגורה עם גומי ונעשה קצת יותר גדול.
לחגורה קרץ לי אותו בד מהמתנה של איה.
אז – חמש מקביליות, כתומות, פס עבה של הבד הלבן ורבע שעה תפירה יצרו את החצאית הבאה:

אני כל כך אוהבת אותה שאני חושבת לעשות אחת לעצמי 🙂
אתמול, כשהיא קיבלה אותה – היא כמובן מדדה אותה ישר (והורידה מיד, אז אין לי תמונות) והכריזה שזה בדיוק במידה – הצלחה!

ועכשיו אני אולי אחזור לערימה הפרויקטים המותחלים שלי שרק הולכת וגדלה כל הזמן…

This entry was posted in crafts, Family life. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published.