אז הגיע היום ו ICQ סוף כל סוף מעבירה שרתים מארה”ב לרוסיה.
לרגע המאורע, התכנסנו כאן – מבחר עובדי ICQ כדי לבדוק ולוודא שהכל בסדר.
הפוסט הזה אמנם יעלה כנראה רק ביום ראשון או שני, כשהכל ירגע, אבל בינתיים אני אוגרת לי כאן מבחר אנקדוטות מהערב והלילה שיהיה.
23:00 – הגעה לחברה. שום דבר עדיין, “שלום שלום” ומתמקמים בתל אביב.
באג ראשון התגלה בעמוד הזמני P-:
23:30 – שראל פורק את ארגזי הציוד שקיבלנו – מספיק קפה שחור לגדוד
23:45 – הפיצות מגיעות – למה עכשיו, למה?!!
ועל כך נשאלה השאלה – למה פיצות כשרות (בלי תוספות) אם אנחנו עובדים בשישי בלילה???
(מתסבר שהוזמנו פיצות עם תוספות ואת הכשרות אנחנו המצאנו)
24:00 – התחלנו לעקוב אחרי טוויטר, אנחנו טרנדינג בגרמניה.
24:05 – נזכרתי שיש לי בלוג והגיע הזמן לכתוב בו קצת.
00:38 – הרשת חוזרת – אפשר להתחבר לICQ. עכשיו מה?
02:19 – ערה ומדבגת. nothing good can come of it
אני רוצה לישון, מנשנשת בלי הכרה, בוהה בבאגים בלי יכולת לחשוב. כן זה היה ממש חכם לבקש ממני לבוא למשמרת לילה :-/
02:33 – יש מצב שמקור הבאג נמצא! הוריי!!!! עכשיו רק לקוות שזה באמת זה.
04:37 – אחרי כמות לא הגיונית בכלל של שוקולד קפוצינו (נהדר) יש לנו רק 4 באגים והסוף נראה קרוב…
06:48 – מרבית הבאגים מאחורינו. משמרת שניה כאן. אפשר ללכת הביתה. לילה טוב.
יומיים אחרי:
אז חזרתי הביתה בשבע ורבע ונרדמתי בשבע וחצי רק בשביל להתעורר בעשר מהילדון שלא הפנים שאמא עייפה :-/
נראה שהכל עבר טוב והיום במשרד נראה היה כאילו לא קרה דבר במהלך הסופ”שת אבל אני בג’ט לג. נקווה שיעבור עד מחר…