לא כתבתי כבר המון זמן, לא כי אין לי מה לכתוב אלא כי אני לא יכולה לכתוב את מה שיש לי משלל סיבות שונות ומשונות.
אבל עבר חודש ואין מה לעשות, לפעמים הצורך לכתוב חזק יותר, אז אני סתם אעדכן.
עודד נוסע לחו”ל עוד יומיים ומשאיר אותי לבד עם תומר ביום הולדת 30 שלי – אני נהנית לקטר על זה (ולשגע אותו), אבל האמת שזה לא כל כך מפריע לי. היום הולדת שלי בשנים האחרונות היו כל כך מאכזבים, שאני לא באמת מצפה למשהו מדהים במיוחד השנה – אני אקח יום חופש ואתפנק ואארגן דברים בבית שמציקים לי כבר הרבה זמן ואעבוד על הפרויקטים שלי ושבוע אחרי זה הוא יחזור ונחגוג.
עדיין – זה יהיה קצת מוזר להיות בבית לבד לגמרי ביום הולדת.
אני ממשיכה עם התפירה במרץ (אני חייבת להעלות תמונות, אבל המחשב שלי בבית שבק והתמונות מהאיפון יוצאות לא משהו, אולי אני אקדיש חלק מהיום הולדת בשביל לצלם כמה פרויקטים במצלמה נורמלית), רעיונות יש בשפע וגם הטכניקה משתפרת. אמא שלי קונה לי ליום הולדת בובת דיגום שזה הולך להיות מגניב, כי זה ממש קשה למדוד על עצמי ולעשות תיקונים ולאט לאט אני משתלטת על יותר שטח עם ענייני היצירה שלי 🙂
תומר גדל מדהים, הוא מדבר כמו גדול וחמוד להפליא ואני מטורפת עליו. יש צרות רגילות של גן – יש ילד שמרביץ והקטן שלי חייב להתגרות בו (הוא כזה ילד דווקא), יש לו חברים מהגן שהוא ממש אוהב (עד הרגע שהם באמת מנסים לשחק ביחד ואז הם מתחילים לריב על הצעצועים) והגננת ואני מתחילות לתקשר קצת יותר מרק “בוקר טוב”. אני מרוצה סך הכל.
יש תפקיד חדש בעבודה, אני עוד לומדת הרבה ועוד אין הרבה עבודה, אבל אנחנו מתקדמים ויש לי הרגשה שעוד איזה חודש ככה פתאום יגיע העומס, בינתיים אני באיזי – לומדת הרבה, קוראת הרבה, מתרגלת מחדש לקודד ולהפעיל איזורים במוח ששכחו מה הם צריכים לעשות, אבל סך הכל – נראה לי שבטווח הארוך זה יהיה שינוי לטובה. קצת הרגשתי חלודה ותקועה במקום בתקופה האחרונה.
ולקינוח – הזמנתי סקובה, שצריכה להגיע עם ההורים של עודד שבוע הבא לארץ. רצפה נקיה קבוע יהיה קונספט מעניין לנסות 🙂 אני אדווח אחרי כמה ניסיונות
אז זהו, עד לפעם הבאה