שוכבת לי במיטה ולא יכולה לצאת.
מצד שמאל – תומר, שהתגנב בחמש למיטה והעיף אותי לצד של עודד. מצד ימין – עודד, שבא לישון בשבע. ואני – סנדביץ, רוצה לקום אבל מפחדת להעיר את הישנים. כל כך שלו כאן ככה.
אז נכון שיש לי עקרונות נגד ילדים במיטה של ההורים ונכון שרציתי ללכת לשחות הבוקר, אבל זה גם מרגיש כל כך טוב ונכון להיות ביחד כל המשפחה מכורבלים. חבל רק שנרדמה לי היד 🙂
מזל שאפשר לכתוב מהטלפון.