בימים האחרונים מסתובבת ברשת עצומה להארכת חופשת הלידה בארץ לשנה שלמה.
אני חייבת לציין שלא התעמקתי בכל הטקסט שכתוב שם (בין השאר כי לקרוא את כל האפור על לבן הצפוף הזה עושה לי אנטי), אבל בהתחשב בעובדה שמצבי הנוכחי זה נושא רלוונטי, אני לא יכולה שלא להתייחס.
אז ככה – דבר ראשון גיליתי ש”האריכו” את חופש הלידה הנוכחית ל26 שבועות – למה במרחאות? כי לא באמת האריכו, אלא עיגנו בחוק כמה זכויות שיש לנשים שרוצים להאריך את חופשת הלידה מעבר ל14 שבועות שמשולמים להן.
אני מכירה נשים רבות שבחרו להאריך את חופשת הלידה שלהן לחצי שנה, בלי קשר לתיקון הנוכחי לחוק, ואם עם תומר הרגשתי שאני חייבת לברוח מהבית כמה שיותר מהר ולחזור לאיזשהו סוג של שגרה, הפעם אני לחלוטין מבינה את הצורך ביותר משלושה וחצי חודשים. אז עצם העובדה שהתקופה הזו מוכרת עכשיו לצרכי וותק והפרשות של המעסיק לתגמולים השונים זה נהדר – זה אמנם לא משכורת, אבל זה בכל זאת כסף (שיכול להגיע גם לאלפי שקלים). מצד שני – זה לא באמת פתרון, כי בסופו של דבר – על מנת לתת את הטיפול המיטבי לעצמן ולמשפחתן אותן נשים (ואני כנראה יהיה בהן) סופגות הפסד משכורת של חודשיים.
זה טריק נחמד – מאריכים את הזכאות, מעמיסים על המעסיק עוד הוצאות, אבל המדינה לא צריכה להוציא אפילו שקל נוסף. טריק נחמד ומלוכלך קמעה.
מצד שני, באים/ות יוצרי העצומה שלמעלה ואומרים – תאריכו את החופשה לשנה, בעודם משווים לדנמרק, שוודיה והולנד – מדינות שאחוז הילודה בהן משמעותית קטן יותר מישראל ועל כן הסיכוי שאשה תצא ליותר מחופשת לידה אחת נמוך יותר. ולפי דעתי בארץ זה לא יעבור ולא יעבוד.
בישראל שיעור הילודה הוא הגבוה באירופה ועומד על ממוצע של 2.4 ילדים למשפחה (כשאצל החילונים זה פחות והדתיים זה יותר) , בנוסף – המנטליות בשוק העבודה שלנו היא “למה לי” – ואפילו אם חוקית זה אסור, אני צנצנת אם כשהם מראיינים אישה צעירה לקראת גיל חתונה/ילדים, לא עובר לחלק גדול מהמעסיקים בראש -“אבל היא בטח תכנס להריון ותעלם לי לכמה חודשים”.
בנוסף, מנקודת המבט שלי – בשנה כל כך הרבה דברים יכולים לקרות ולהשתנות ואין מי שיבטיח לי שמקום העבודה והתפקיד שעזבתי יהיו זהים לאלו שאני חוזרת אליהם לאחר שנה (גם אם על הניר הם בדיוק אותו דבר, כמתחייב בחוק) מה גם שאני לא בטוחה שהיכולת שלי לעבודה תהיה זהה לאחר שנה בבית שבה לא תרגלתי אף אחת ממיומנויות העבודה שלי.
אז שלושה וחצי חודשים זה מעט מדי לכל הדעות, ושנה זה פשוט יותר מדי. מבחינתי אידיאלית חצי שנה חופשת לידה – בתשלום.
המעסיקים כבר ערוכים להתמודד עם כזו העדרות, במיוחד לאור התיקון האחרון ולנשים מגיע לקבל פיצוי כספי על מלוא התקופה, כי מי כמונו יודע ש”חופשה” זה לא ושהנזק שנגרם לאישה מבחינת התקדמות בקרירה קיים ודורש התייחסות.
אולי אם מארגנות העצומה היו שואפות למטרה קצת פחות גבוהה, שתייצר קצת פחות אנטי, הן היו מקבלות הענות גבוהה יותר – גם מציבור הנשים וגם מציבור הגברים, שרבים מהם הם אבות ולכן נושא חופשת הלידה נוגע גם להם – נפשית ובארנק.
קניתי ממנו שארית ואם הוא יהיה מוצלח אז אני אקנה עוד 🙂
