* זהירות, פוסט ארוך
אז שבוע פלוס עמוס למדי עבר עלי, אני משוכנעת שאני אפספס דברים שקרו, אבל קרו כל כך הרבה, שזה עדיין יהיה ארוך.
תומר בגן מאיר, עושה התעמלות
עודד התחיל להנחות סטודנטים בשנקר והיה צריך להיות שם ביוםהוא התחיל ביום שישי שעבר, עם גיחה לעיר.
שישי, בתשע בבוקר (שעה שהוא לא כל כך מכיר) אז נסענו שלושתנו לרמת גן, שם הפקדנו אותו ואת האוטו ותומר ואני הלכנו לחפש לנו אוטובוס למרכז תל אביב.
תומר, בתור נוסע ותיק, ידע שאנחנו מחכים ל”אוטובוס הגדול הכחול” ולא ל”אוטובוס הקטן הצהוב” (מוניות שירות) והתנהג למופת כל הנסיעה.
בתל אביב פגשנו את אמא שלי בגן מאיר, שלא הייתי בו שנים ונראה נחמד למדי, אכלתי ארוחת בוקר מקסיקנית (חביתה עם פלפלים) מצויינת בקפה-קפה ושוב, הופה על האוטובוס לבית של אמא שלי.
את הטיול קינחנו בנסיעה לאבו חסן עם עודד וירידה לנמל יפו.
היה טעים ונהדר.
כשחזרנו הביתה אני כבר הייתי הרוגה ובערב עוד הייתה לי הצגה.
לשמחתי הרבה, אחד השכנים עשה יומולדת לילד שלו בגינה המשותפת, שכללה הרבה מים וקצף, אז תומר ועודד היו שם ואני סגרתי את כל החלונות בבית (בכל זאת, יומולדת) והתכרבלתי לי בסלון לשנ”צ נהדר.
תומר מתכונן למלחמת המים של חודש הבא
תומר מתכונן למלחמת המים של חודש הבא
להצגה בערב הלכתי עם יונית. קוראים לה “מנדרגולה” והיא ממש לא משהו. ההפקה מאוד מקצועית, תלבושות יפות ורואים שזה עשוי טוב, אבל הסיפור פשוט לא משהו too say the least
מצד שני, העיקר היה לצאת לערב נחמד, נטול ילדים ובעל, עם חברה טובה – וזה היה נפלא!
אין לי מושג מה עשיתי ביום שבת, אבל אני משוכנעת שהיה משהו, כרגע נדלג ליום ראשון לקונצרט של תזמורת אגודת הסטודנטים עם מוזיקה המהסרטים.
קונצרט תזמורת אגודת הסטודנטים - מוזיקה מהסרטים
לכולם יש דף והם מסתכלים קדימה, אז גם אני
לקחנו את תומר ופגשנו את ההורים של עודד שם. היה נהדר. תומר אמנם השתעמם בקטעי קישור הדיבוריים והוסיף להם קומנטרי משלו (שבעיקר כלל “מה היא אומרת”, “איפה אבא” וניסיון לעלות על הבמה) אבל התנהג יפה בשאר הקונצרט.
המוזיקה היתה מאוד מוצלחת, הביצוע מאוד טוב והערב מהנה ביותר
נקפוץ ליום חמישי, שכלל מסיבת יום הולדת לעידן.
לילה טוב קפטן
תומר לא יכל לחכות עד שנלך למסיבה וגרר אותי מחוץ לבית, רק כדי להרדם תוך שתי שניות בערך באוטו. אז הגענו (ראשונים כמובן) והוא ישן.
לי זה לא הפריע ותכננתי לחכות עד שיגיעו קצת אנשים ואז לומר יפה שלום, לקחת את הישנוני ולהתקפל הביתה.
אז זהו, שלא.
ארבעים דקות אחרי שהגענו ובערך דקה לפני ששאר האורחים התחילו לטפטף פנימה, תומר התעורר. ובתור מי שישן עכשיו כמעט שעה, היה לא עייף בעליל.
אצל עידן (או ליתר דיוק אצל הוריו) יש הרבה חצר ומיליון שטויות לגלות, אז אחרי שהוא דגם מהאוכל, תומר יצא למסע חיפושים וחזר עם בימבה, סקייטבורד (שלא זז) ולא פחות מארבעה כדורים!
אני בינתיים ישבתי, אכלתי, סרגתי ודיברתי עם חברים שלא ראיתי כבר המון זמן. היה כיף.
בשלב כלשהו עידן דיווח לי שהילדון רואה את המשחק (של מכבי) יחד עם שאר המשפחה וחזר לי הביתה אוהב מכבי קטן 🙂
הזמן עבר בנעימים וקלטתי כמה מאוחר רק כשעידן הראה לי את השעה המגניבה 11:11. אופס.. מוקדם, כבר לא נצא מכאן.
אחרי פתיחת המתנות (שתומר חקר לעומק) התקפלנו הביתה, בעוד הילדון מפטפט באוטו על המסיבה (ולא נרדם)
הוא הלך לישון ב00:28, אני – באחת.
למחרת בבוקר – מפגש סריגה, איך בדיוק אני עושה את זה – לא היה לי ברור.
יום שישי בבוקר, שמתי שעון ל7:30. גררתי את עצמי בקושי ב8:00 והתחלתי להוריד דברים לאוטו. הזעטוט – ישן.
בתשע וחצי קילפתי אותו מהמיטה ולקחתי אותו לסבאסבתא – כי בכל זאת, סריגה, ושמתי פעמי לפארק הירקון.
זו השנה השלישית שיש מפגש סריגה ארצי (באירגונה המדהים של גליה) והפעם הראשונה שנהנתי מכל שניה בו.
בשנה הראשונה, תומר היה בן 3 חודשים והייתי על זמן קצוב של שעתיים כדי לחזור ולהאכיל אותו. גם שכחתי להתמרח אז חזרתי כמו עגבניה ולא יכלתי לשים חולצה איזה שבוע (נסו להניק תינוק עם גב וכתפיים שרופים, לא משהו)
שנה שעברה הגעתי באמצע, בשלב שהתקפלו לתוך לונדון מיניסטור כי היה גשם
והשנה, אוי השנה – איזה כיף היה!
הגעתי בעשר וידעתי שיש לי זמן עד חמש – נהדר. הגיעו המון בנות, בכל הארץ והיו דוכנים לצמר ומסרגות ודברים. היה אוכל טעים וחברה טובה והחלטתי שאני מצטרפת להדרכת הספינינג שהיתה (חוטים לא אופניים) אז יש לי תחביב חדש בארסנל, ממכר למדי יש לציין.
והפעם, הכי חשוב, לא נשרפתי!!!
צמר!!! - התמונה באדיבות אילת בר-נוי
סטלבט על הדשא - התמונה באדיבות אילת בר-נוי
מוצרים לקניה - התמונה באדיבות אילת בר-נוי
Firesheep - that's me!
לומדים/ות לטוות - התמונה באדיבות אילת בר-נוי
את האירוע חתמנו אני ושרון בכוס קפה מסורתית (פעמיים זה כבר מסורת, לא?) ואספנו את תומר, שכמובן נרדם בדרך והתעורר ברגע שחניתי.
הוא מצידו המשיך את היום עד חצות ואז התקפלנו והלכנו לישון – יום עמוס למחרת, נוסעים לירושלים!
אז ככה, היום (ראשון) עודד עשה כנס ולכנס באים אורחים מחול ואורחים מחול רוצים לראות את ירושלים – אז נוסעים לטיול.
התחלנו בעצירה באבו גוש (פעמיים חומוס טוב בחודש אחד, מי היה מאמין) במסעדה הלבנונית והמשכנו לכיון העיר העתיקה.
כישרוני הרב בניווט בתוך ירושלים גרם לזה שהקפנו את העיר העתיקה כמעט פעמיים, עד שזרקתי את עודד והאורחים מהאוטו והלכתי לחפש חניה לבד.
ללכת עם ילדון בן שנתיים ופיפס את כל העיר העתיקה, דרך השוק והכל, זו משימה מרשימה. הוא זחל על המרצפות, רצה לקנות כל דבר שהוא ראה והתיישב בקיוסק הכי גזלן שהייתי בו כבר הרבה זמן.
אבל היה כיף לא נורמלי והצלחתי לצאת עם לקנות לו רק מן רעשן/תוף קטן 🙂
אז זה היה זה, שבוע עמוס. אתמול הצלחנו להרדים את הזעטוטון באחת עשרה והיום זה ירד לעשר וחצי, עם קצת מזל עד יום שלישי נחזור לשעה נורמלית (ואז שבוע הבא שוב חג)
והיום, היום נחתי – יום רגוע בעבודה, לקחתי את תומר לסופר והתחילה העונה של So you thing you can dance שאני יכולה לראות עם תומר בטלוויזיה. ומה צופן שאר הקיץ?
חתונה (לפחות אחת), בריתות, מלחמת מים, הופעה (שרה סילברמן!), הרבה ים, אולי חו”ל, חברים והתרוצצויות
עד כאן שידורנו להערב (ועוד לא כתבתי על הבדים והתפירה והפרוייקטים החדשים…)
אז למי שהחזיק מעמד עד לכאן – לילה טוב וקיץ שמח
נ.ב.
גם כתיבת הפוסט הזה מצטרפת לתאורי השבוע העמוס – לקח לי שעה ללקט את הכל, אם אני אמשיך ככה עוד יהיה פוסט רקורסיבי 🙂
